הבוט הקולי מוגבל רק ביכולת של מי שכותב לו את הפרומפט

שלומי הודה שהוא עונה על זה אחרת כל שבוע, אבל שיקף מחקר שלהם: 9 מתוך 11 מערכות חוויית לקוח בעולם מאחדות את הפלואו של הווייס והצ'אט. מהניסיון שלו זה כמעט אותו פרומפט. ההבדל העיקרי הוא בהתאמות התרבותיות - מתי הבוט מזהה שהצד השני התחיל לדבר, מתי להפסיק, ואיך להתמודד עם תרבות שיחה ישראלית שמפריעה תוך כדי.

שלומי אמר שהתשובה הרבה יותר מורכבת מ'איזה מודל' או 'איזה ספק'. הרוב תלוי ביכולת שלך לאפיין את התהליך, להגדיר את הכוונות הנכונות ולדעת מה הניואנסים של כל סגמנט לקוחות. הכלי מוגבל בעיקר ביכולת של מי שכותב לו את הפרומפט.

לא ישירות. הבוט מקבל רק את הטקסט המתומלל, לא את הקול עצמו. זיהוי הרגשות נעשה על בסיס סמנטי (מהמילים), לא אקוסטי (מהצליל). שלומי הסביר שניתוח ווקאלי על ישראלים היה פחות מדויק - כי כתרבות אנחנו נשמעים כל הזמן קצת עצבניים.

שלומי המליץ על גישה היברידית, תלוי באופי הפעילות. הבוט פותח, אוסף פרטים ומכין את הקרקע, ובן אדם נכנס לסגור. מספר שהוא הביא: בן אדם תופס 50 אחוז מהלידים, בוט שמתקשר שנייה אחרי תופס 80 אחוז - אז גם אם הבוט עושה עבודה של 70 אחוז, הוא עדיין מנצח על היקף.

לרוב לא. שלומי ציטט מאמר שהראה שכמעט כל דבר של fine-tuning אפשר להשיג עם הפרומפט הנכון. הוא רואה חברות שרצות לפרויקטים של fine-tuning ו-reinforcement כשבפועל חסר להן יותר דוגמאות בפרומפט ודיוק בסיסטם פרומפט. LLM לא נענש על סיסטם פרומפט ארוך ומפורט.