איך לקוח ירד מ-9,000 ל-500 שקל בחודש - מערכת פנימית אחת במקום ברדק של SaaS
יש שלב בעסק שבו יש לכם יותר מדי מערכות, יותר מדי חיבורים דרך Make, ואף אחד כבר לא יודע מאיפה האוטומציה מגיעה ולאן היא הולכת. אבי ברונר הגיע לסשן הזה בדיוק בשביל הפינה הזאת - איך בונים מערכת פנים-ארגונית אחת שהמשתמש רואה כמסך אחד נקי, בזמן שמאחורי הקלעים היא שולפת מחמישה מקורות שונים. הוא הראה דוח עמלות שירד מעשר שעות בחודש לעשרים שניות, ולקוח שעבר מ-9,000 שקל בחודש ל-500. זה פוסט על עיקרון: המשתמש רואה תהליך, לא ברדק.
הערת הכתבת: הסשן הזה נבנה סביב Retool ככלי מרכזי, והתחום של פלטפורמות בניית-אפליקציות-פנים-ארגוניות זז מהר - תמחור, יכולות AI מובנות ומתחרים מתעדכנים כל הזמן. Retool עדיין כאן, עדיין עובד, ואבי עצמו מציין שהם 'כל הזמן ממציאים דברים חדשים'. המיומנות הנצחית היא לא הכלי - היא היכולת לאפיין את המטרה (מערכת פנימית אחת, נקייה מטעויות, שמצליבה נתונים ומגבילה הרשאות) ואז לבחור את הכלי לפי התוצאה. אפיינו קודם, בחרו אחר כך.
כולנו עושים אוטומציות, אינטגרציות, סקייל לעסקים - ואז שוכחים את ה-UI. איפה הדשבורד שלנו? איך העובד באמת עובד מול כל המערכות האלה בלי לטעות? אבי ברונר, שעוסק באוטומציה עסקית כבר שלוש שנים, בא לסגור בדיוק את הפינה הזאת: מערכות פנים-ארגוניות, לוחות בקרה, ותהליכים פנימיים שהמשתמש רואה כמערכת אחת. הוא הביא את Retool כדוגמה חיה, אבל הבשר האמיתי בסשן היה העיקרון מאחורי - מתי כלי כזה מתאים לכם, ואיך מונעים טעויות אנוש שעולות בכסף ובעצבים.
המסע: 6 תחנות
כל תחנה = מה קרה בסשן + הפרומפט שאורז את זה בשבילכם
מתי Retool מתאים לעסק שלי
אבי פתח בדיוק במקום שכואב: יש לקוחות קטנים שזה לא בשבילם, יש ארגונים ענקים שהוא לא הבן אדם בשבילם, ויש את אנשי הביניים - עסקים של 5 עד 30 עובדים. הם לא צריכים רק CRM, הם צריכים דוחות מיוחדים, חישובים, ניהול משימות, לוחות בקרה וכל מיני חיבורים. ומה שקורה, בלשונו, זה שנהיה יותר מדי מערכות, נהיה ברדק, ומתחילים לחבר את זה דרך Make עד שמגיע איזה תקלה ואין מושג מאיפה האוטומציה מגיעה ולאן היא הולכת - 'סרט אחד גדול'. הדוגמה הכי חזקה: לקוח שניסה לבנות מערכת מותאמת אישית דרך בית תוכנה, נעצר בתקציב של 100 אלף שקל בלי לקבל שום דבר ובלי מושג לאן זה יגיע. השאלה הראשונה היא לא 'איזה כלי' אלא 'האם בכלל צריך מערכת מותאמת אישית, ולמי זה מתאים'.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
להבין מודל ה-low-code לאפליקציות פנים-ארגוניות
העיקרון שאבי חזר עליו: כשאתה בונה מערכת, בסופו של דבר היא אמורה לתמוך בתהליך עסקי. הוא הגדיר את הרעיון - פלטפורמה שמאפשרת ליצור ממשקים מותאמים על ידי חיבור למקורות נתונים שונים, בלי צורך לדעת קוד. בכוונה נכתב 'למשתמשים ולא למפתחים'. הוא הראה שזה יושב בין no-code ל-low-code: אפשר לבנות כמעט בלי לכתוב מילה בקוד, ואפשר להעמיק. הארכיטקטורה שהוא חשף מזכירה את Make - יש את מה שהמשתמש רואה, ויש את המערכת שבה אתה בונה, ואין קשר ישיר ביניהם, מה שגם עוזר באבטחת מידע. הדגש: המשתמש רואה מערכת אחת, הוא לא יודע מה מחובר מאחורי הקלעים - חמישה מקורות שונים יכולים להתאחד לטבלה אחת על המסך.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
אפיון מערכת פנים-ארגונית לפני בנייה
כשנשאל כמה זמן לוקח לבנות, אבי לא ענה 'ארבעה ימים' סתם - הוא הדגיש שהכל תלוי באיפיון. 'האיפיון צריך לעלות 20 אלף שקל לפחות', הוא אמר, 'כי אם האיפיון ברמה גבוהה, הבנייה תהיה ברמה גבוהה. אם לא, הבנייה יכולה להיסחב בטעויות'. וכאן העיקרון הכי חשוב: מערכת פנימית כזאת דורשת איפיון עמוק יותר מ-CRM רגיל, כי צריך לאפיין גם את הקריאות למקורות הנתונים, את התנאים, את ההרשאות. עובד אחד אצל לקוח אמר לו שמערכת קודמת הייתה לוקחת לו שלושה חודשים ללמוד, ואת זו שאבי בנה - רבע שעה. למה? כי המערכת מובילה אותו צעד-צעד בתהליך העסקי ולא נותנת לו לסטות.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
בניית דשבורד הנהלה עם מדדים מחושבים
הדוגמה שהשתיקה את החדר: דשבורד לנציגי מכירות עם עשרה מדדים, שכולם מגיעים משתי קריאות API בלבד. המכירות של היום, המכירות שבוטלו אתמול, יחס ההמרה בלידים - מדדים שפשוט לא קיימים במערכת המקורית. אבי כתב קטע קוד קטן שלוקח שתי קריאות, מצליב ביניהן ויוצר את יחסי ההמרה. 'לקח לי שתי-שלוש דקות לבנות את הקוד הזה, כי ChatGPT קצת הסתבך' - כלומר אתה לא צריך לדעת לכתוב קוד לבד, אבל כן כדאי לדעת לקרוא אותו כדי לתקן. ועוד דוגמה: דוח גביית תשלומים שלקח מידע מחמישה אקסלים שונים, ובסוף המשתמש ראה טבלה אחת נקייה. הוא לא יודע שיש שם המון תנאים שמאחדים הכל.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
תכנון מודל הרשאות שמונע טעויות אנוש
כאן אבי הראה למה הלך למערכת מותאמת אישית מלכתחילה: טעויות אנוש. במערכת שלו יש שלוש דרגות הרשאות, ואצל הלקוחות ארבע - ברמת שדה בודד. מי יכול לראות שדה, מי יכול לערוך אותו, מי יכול לפתוח טיקט, מי יכול להגיב. מנהל אצל לקוח רואה את כל הטיקטים של החברה, עובד רואה רק את שלו. אבל ההרשאות הן רק חצי מהסיפור - החצי השני הוא חסימת תהליך. הוא בנה כפתור 'שמור' שאי אפשר לחזור ממנו אחורה עד שלא שמרת, כדי שלא ייעלם מידע. ובאימות משתמש: הקוד לא מתחיל את שרשרת הפעולות אם מספר הטלפון לא עבר ולידציה. הדוגמה הכי יפה - שדה בחירת רחוב שנמשך מהמאגר הממשלתי לפי העיר, כי 'היה המון טעויות אנוש, כתבו רחובות שלא קיימים'.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
ניתוח עלות-תועלת מול מערכת SaaS קיימת
ואז הגיע ניתוח העלות-תועלת שהפך את כל הסשן למוחשי. לקוח שעבד ב-Pipedrive עם 30 משתמשים, שילם כ-9,000 שקל בחודש. אחרי המעבר למערכת פנימית: הוריד את Pipedrive לחמישה משתמשים חובה, וכל השאר עובדים מתוך המערכת החדשה שמשלמים עליה בערך 500 שקל. חיסכון של כ-7,000 שקל בחודש - ורק על סעיף המנויים. אבי היה הוגן: הייתה תקופה שכן שילמו על כל משתמש, וגם אז זה יצא 2,000 שקל, עדיין רווח משמעותי. והנקודה החשובה - החיסכון הכספי הוא רק חלק. מעליו יושבת ההורדה בטעויות אנוש, המהירות, והדוח שירד מעשר שעות לעשרים שניות. זה החישוב האמיתי: מנוי לפי משתמש מול מערכת אחת.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
🎯 מה עושים עם זה עכשיו?
קראת איך זה נעשה. עכשיו קחו את הכלים ותעשו את זה בעצמכם - כל הפרומפטים של הסשן, מוכנים להריץ על העסק שלכם. פלוס ההקלטה המלאה והתמלול.
הצטרפו לאוטוטיוזדיי+· 49 ש״ח בחודשעוד לא בשלים? בואו ללייב הבא בחינם ←רוצים לעבוד על התמלול הנקי?
העתיקו אותו ותעבדו איתו איך שנוח לכם.
🔒 התמלול המלא שמור לחברי אוטוטיוזדיי+. עם המנוי אתם מעתיקים אותו בקליק ועובדים איתו איך שנוח לכם.
לפתוח את התמלול · 49 ש״ח בחודששאלות ששאלתם (וה-AI ישאל גם)
למי מתאימה מערכת פנים-ארגונית מותאמת אישית?
לפי אבי, בעיקר לעסקי הביניים - 5 עד 30 עובדים - שכבר לא מספיק להם CRM אחד, ויש להם ברדק של מערכות רבות שמחוברות דרך Make. לקוחות קטנים מדי לא צריכים את זה, וארגונים ענקים דורשים תקנים ואבטחת מידע שזה כבר עולם אחר. הכלל: אם אתם מרגישים שהאוטומציות הפכו ל'סרט אחד גדול' שאף אחד לא שולט בו, זה הזמן לשקול.
צריך לדעת לכתוב קוד כדי לבנות מערכת כזו?
לא כדי להתחיל. אבי הראה שאפשר לבנות הרבה בלי לכתוב מילה בקוד, בעזרת קומפוננטות מוכנות והשלמה אוטומטית. אבל מי שרוצה מדדים מחושבים והצלבות מתקדמות - כדאי שידע לפחות לקרוא קוד JavaScript, גם אם ChatGPT כתב אותו, כי לפעמים צריך לתקן.
כמה זמן לוקח לבנות מערכת כזו וכמה עולה האיפיון?
אבי אמר שמערכת שלמה לוקחת לו היום בערך ארבעה ימים - אבל הכל תלוי באיפיון. הוא הדגיש שהאיפיון צריך לעלות לפחות 20 אלף שקל, כי מערכת פנימית דורשת אפיון עמוק יותר מ-CRM רגיל: צריך לאפיין גם את הקריאות למקורות הנתונים, את התנאים ואת ההרשאות. איפיון גבוה = בנייה נקייה.
איך מונעים טעויות אנוש בתוך מערכת כזו?
בשני מהלכים: הרשאות ברמת שדה (מי רואה, מי עורך, מי פותח טיקט) וחסימת תהליך (למשל כפתור שמור שאי אפשר לחזור ממנו עד ששמרת, או שדה בחירה שנמשך ממאגר רשמי כדי שאף אחד לא יכתוב נתון שגוי). המערכת מובילה את המשתמש בתהליך ולא נותנת לו לסטות.
כמה באמת חוסכים במעבר ממערכת SaaS לפי משתמש?
בדוגמה של אבי, לקוח שעבד עם 30 משתמשים ב-Pipedrive ושילם כ-9,000 שקל בחודש הוריד את זה לכ-500 שקל בחודש - חיסכון של כ-7,000 שקל, כי משתמשי הקצה עובדים מתוך המערכת הפנימית ולא צריכים מנוי לפי משתמש. ומעל החיסכון הכספי יושב הרווח בזמן ובהפחתת טעויות.
💬 הדיון על הסשן
שאלות, תובנות, מה יישמנו - השרשור של הקהילה.
עוד אין תגובות - תהיו הראשונים לפתוח את הדיון 👇