מהמוח לידיים: איך בונים pipeline יצירתי במקום לזרוק פרומפט אחד ולקבל תוצאה גנרית
רוב האנשים זורקים פרומפט אחד ומקבלים תוצאה גנרית - וזה בדיוק הרגע שבו צבי טלית עצר, וחילק את כל העבודה שלו לשלושה: מוח, ידיים, אוזניים. הסשן הזה מראה איך לוקחים רעיון שיושב לך בראש ומורידים אותו למסך בלי לאבד את הסגנון שלך, בעזרת קלוד כשותף חשיבה, מידג'רני כידיים ומגוון מודלים לכל צורך. לא כלי אחד קסום - אלא תהליך שכל שלב בו יודע מה תפקידו. ומי שיושב מולך בסשן הזה הוא בן אדם שכבר שלוש-ארבע שנים חי את זה, כולל תערוכה חיה שנבנתה בדיאלוג עם קלוד.
הערת הכתבת: הסשן הזה נוגע בהרבה כלים ספציפיים - מידג'רני, נאנו בננה, GPT-Image, היקספילד - ותחום יצירת התמונה והווידאו זז מהר מאוד. הכלים האלה עדיין כאן ועובדים מצוין, וגם צבי מדגיש שאף כלי לא "מת" (הוא אמר את זה ממש על פוטושופ). המיומנות הנצחית פה היא לא לזכור איזה מודל מוביל החודש, אלא לאפיין את המטרה - סגנון? קומפוזיציה? טקסט בעברית? - ואז לבחור את הכלי לפי התוצאה שאתה רוצה. זה הפייפליין, וזה נשאר.
אתה מכיר את התסכול: יש לך תמונה בראש, אתה כותב פרומפט, ומה שיוצא נראה כמו כל תמונת AI אחרת ברשת. צבי טלית - מאייר, צלם ואיש טכנולוגיה שלמד אנימציה עוד ב-2002 - חי את הפער הזה בין מה שבראש למה שיוצא במשך שנים. הכלים של היום סוף סוף מקצרים אותו, אבל רק אם עובדים נכון. הערב הוא פירק לגורמים איך הוא באמת יוצר, מהרעיון ועד לתערוכה חיה.
המסע: 7 תחנות
כל תחנה = מה קרה בסשן + הפרומפט שאורז את זה בשבילכם
להבין pipeline יצירתי: מוח-ידיים-אוזניים
צבי פתח בהודאה כנה: לפני שעתיים לא הייתה מצגת, כי הוא באמצע כמה פרויקטים באוויר. ומשם הוא ישר הגיע לרעיון המרכזי - הוא לא עובד עם כלי אחד, הוא בנה לעצמו pipeline שמחולק לשלושה איברים. קלוד הוא המוח - שותף החשיבה שכותב איתו את הפרומפטים בפינג-פונג. מידג'רני הוא הידיים - הכלי שמצייר ומייצר את הביטוי הויזואלי. ויש גם אוזניים - הכלים ליצירת מוזיקה וסאונד. הרעיון פשוט אבל משנה תפיסה: כל שלב יודע מה תפקידו, ואתה לא מנסה להכריח כלי אחד לעשות הכל. צבי הדגיש שזו לא הדרך היחידה הנכונה - זו הדרך שנכונה לו, שהתפתחה יחד עם הכלים לאורך השנים. הבסיס הפילוסופי הזה הוא מה שמאפשר לו לעבוד מסודר בתוך כאוס יצירתי.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
דיפוזיה מול LLM: באיזה מודל מתי
כשמישהו שאל "למה דווקא מידג'רני?", צבי לא ברח מהתשובה - הוא הסביר את ההבדל המבני העמוק בין המודלים. מנועי דיפוזיה כמו מידג'רני מתחילים מרעש ובונים שכבות, והיתרון שלהם הוא הסגנון, האסתטיקה וההרגשה. מודלים מבוססי LLM כמו נאנו בננה ו-GPT-Image "חכמים" יותר - הם מבינים הוראות מדויקות, מרכיבים קומפוזיציה וכותבים טקסט. ההדגמה הכי משעשעת הייתה של Centaur - חצי סוס, חצי איש: מודל דיפוזיה מתקשה עם ההוראה המדויקת הזו, בעוד ה-LLM כבר מבין בדיוק מה מבקשים ממנו. אז הזרימה של צבי היגיונית: לעצב דמויות במידג'רני בגלל האסתטיקה, ואז לדחוף אותן לנאנו בננה כדי להרכיב את הקומפוזיציה ולדייק אותה. כל כלי בשביל מה שהוא הכי טוב בו.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
אבחון: איפה התוצאות שלי יוצאות גנריות
"רוב האנשים זורקים פרומפט, מקבלים תוצאה גנרית" - זו הייתה נקודת המוצא של כל הערב. צבי הראה בפועל למה זה קורה ואיך משדרגים. הוא לקח פרומפט פשוט - "זקן ישראלי יושב על ספסל בשדרות רוטשילד קורא עיתון" - והראה שני מסלולים. במסלול הרגיל, בלי הפרסונליזציה שלו, יצאה תמונה בסדר, גנרית. אבל כשהעביר את אותו רעיון דרך הפייפליין שלו - שיודע איך הוא כותב, מבוסס על הידע שלימד את הכלי בסגנון שהוא אוהב - נקודת הפתיחה הייתה כבר מוצלחת בהרבה. הוא גם חשף טיפ מעשי: פרומפטים באנגלית חסכוניים בהרבה בטוקנים מאשר בעברית, אבל מידג'רני נותן תוצאות מיוחדות דווקא בשפות ותרבויות - פרומפט בעברית או ביפנית מקבל תוצאה שמדברת את התרבות.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
בניית פרויקט-מוח אישי ליצירה ויזואלית
כאן הגיע הלב של הסשן - הפרויקט האישי בקלוד ששמו "אייקה רמבה". צבי הראה שקלוד מאפשר לבנות פרויקטים: קופסה שאוגדת את כל בית העסק שלו. בפנים יש studio identity, מדיניות איזה כלים משתמשים, ניהול טוקנים לעבודה חסכנית, ובאמצע - ה-Instructions, מה שהוא כינה "התנ"ך של איך אני עובד". הפרויקט התחיל כפרומפטים ליצירת אנימציה והפך ל"מפלצת קטנה וחמודה". הסוד של מידג'רני, אמר צבי, הוא בתבלין - הפרסונליזציה. הוא הראה מודבורדים לכל פרויקט: אחד של תולעים צבעוניים, אחד דיסטופי בשם Letters. אותו רחוב, אותה דמות, אבל סגנונות שונים לחלוטין לפי המודבורד. ככה בונים שפה ויזואלית שהמכונה לומדת - במקום לקוות שפרומפט אחד יקלע לסגנון שלך.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
טרקר עקביות לסרטון/סדרת תמונות
כשעובדים על סרטון של שתי דקות עם עשר סצנות, ובכל סצנה כמה שוטים, קל מאוד לאבד עקביות. צבי אמר בכנות שעם הפרעת הקשב שלו הטרקרים הם קו החיים שלו. הוא הראה טרקר אמיתי מפרויקט: הבריף, הדמויות, הלוקיישנים, הפרופסים - 31 סצנות מחולקות לאקט ראשון ושני. גם אחרי שקיצצו את זה, הטרקר עוזר לו לעקוב מה יצר ומה לא, לעשות צ'ק על מה שכבר נעשה. וזה לא רק אנימציה - הוא מנהל בנפרד את הסאונד, את השאלה אם כבר ערך, אם כבר שדרג בטופז. הרעיון: פרויקט ויזואלי מורכב לא נופל על הכישרון, הוא נופל על הניהול. וקלוד כשותף שיודע "עכשיו אנחנו בונים את הדבר הזה" הופך את הכאוס לתהליך שאפשר לעקוב אחריו.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
בניית סקיל לכתיבת פרומפטים לכלי שלך
מישהי בסשן שאלה בדיוק את השאלה הנכונה: אם קלוד יודע לכתוב פרומפטים לכל הסגנונות מהאקספלור של מידג'רני, אפשר לבנות סקיל שכבר יידע לכתוב אותם אוטומטית? צבי אמר "לגמרי כן" והראה איך זה עובד - הוא מלמד את קלוד את הסגנונות, ואז הכלי יודע לכתוב פרומפט מדויק לכלי הויזואלי הספציפי. הרגע החזק היה כשהוא סיפר על התערוכה: מרגע שהיה קישור MCP בין קלוד להיקספילד ועד לתערוכה עברו יומיים, וביומיים האלה הוא הספיק עבודה שהייתה לוקחת לו ארבעה חודשים לפני זה. זה לא רק חיסכון בזמן - זה מכפיל כוח שמחבר את המוח לידיים ישירות. ועדיין, כשמישהו שאל אם זה מייתר את מידג'רני, צבי הבהיר: לא. כל כלי נשאר בשביל מה שהוא הכי טוב בו.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
מ-Letting Go עד יציאה החוצה
הסשן נסגר במקום הכי אנושי - הפחד לפרסם. צבי הודה שהוא מוציא החוצה פחות מחמישית ממה שהוא באמת יוצר. הוא סיפר על התערוכה שבנה בדיאלוג עם חברו מוטי ועם קלוד, וכמה anxiety היה לו סביב השאלה "האם זה טוב מספיק" - עד שאשתו תלשה אותו מהמחשב בשלוש בבוקר, ארבע שעות לפני הפתיחה, ואמרה לו "כפרה, לך לישון, אני מוחלת". יש שלב שבו עושים Letting Go. והתגובות היו פנטסטיות. הוא גם חשף שהוא בונה כלי חדש בשם פאבולה של גוגל לכתיבת תסריטים, כי גילה שהוא יודע לכתוב סיכומים אבל לא תסריטאות - ובנה לעצמו תוכנית לימודים מספרי תסריטאות של חבר ילדות שנפטר. השורה התחתונה: הפרפקציוניזם הוא לא סימן של איכות, הוא רק מה שמונע ממך להוציא את העבודה החוצה.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
🎯 מה עושים עם זה עכשיו?
קראת איך זה נעשה. עכשיו קחו את הכלים ותעשו את זה בעצמכם - כל הפרומפטים של הסשן, מוכנים להריץ על העסק שלכם. פלוס ההקלטה המלאה והתמלול.
הצטרפו לאוטוטיוזדיי+· 49 ש״ח בחודשעוד לא בשלים? בואו ללייב הבא בחינם ←רוצים לעבוד על התמלול הנקי?
העתיקו אותו ותעבדו איתו איך שנוח לכם.
🔒 התמלול המלא שמור לחברי אוטוטיוזדיי+. עם המנוי אתם מעתיקים אותו בקליק ועובדים איתו איך שנוח לכם.
לפתוח את התמלול · 49 ש״ח בחודששאלות ששאלתם (וה-AI ישאל גם)
מה זה בעצם pipeline יצירתי ולמה לא פשוט להשתמש בכלי אחד?
פייפליין הוא חלוקת התהליך היצירתי לשלבים, כשכל שלב מטופל בכלי שהכי טוב בו - צבי חילק את זה ל'מוח' (חשיבה וכתיבת פרומפטים), 'ידיים' (עיצוב ויצירה ויזואלית) ו'אוזניים' (מוזיקה וסאונד). היתרון: אתה לא מכריח כלי אחד לעשות הכל, אלא בוחר לפי התוצאה שאתה צריך בכל שלב.
מתי כדאי מנוע דיפוזיה ומתי מודל מבוסס LLM?
מנועי דיפוזיה בונים תמונה משכבות של רעש, והיתרון שלהם הוא הסגנון, האסתטיקה וההרגשה. מודלים מבוססי LLM חכמים יותר בהבנת הוראות מדויקות, הרכבת קומפוזיציה וכתיבת טקסט. הכלל המעשי של צבי: לעצב דמות בכלי החזק באסתטיקה, ואז להעביר להרכבת קומפוזיציה בכלי שמבין הוראות.
איך בונים פרויקט בקלוד שמכיר את הסגנון האישי שלי?
פרויקט בקלוד מאפשר לאגד את זהות העסק שלך במקום אחד - זהות הסטודיו, מדיניות הכלים, ניהול טוקנים, ובעיקר Instructions שהם 'התנ"ך' של איך אתה עובד. ככה כשאתה מבקש פרומפט, הכלי כבר יודע את הסגנון שלך, וזה מה שמבדיל בין תוצאה גנרית לתוצאה שמדברת את השפה שלך.
מה זה מודבורד ולמה זה 'התבלין' של מידג'רני?
מודבורד הוא אוסף תמונות שמגדיר סגנון ויזואלי ספציפי, ומידג'רני מאפשר לבנות אחד לכל פרויקט. צבי הראה שאותו נושא בדיוק יוצא בסגנונות שונים לחלוטין תלוי במודבורד שבחרת - זה מה שמאפשר לשמור על עקביות סגנונית לאורך כל הפרויקט.
איך מתגברים על הפחד לפרסם עבודות?
צבי הודה שהוא מוציא החוצה פחות מחמישית ממה שהוא יוצר, בגלל פרפקציוניזם. הפריצה הגיעה עם רגע של Letting Go לפני התערוכה - ההבנה שהפרפקציוניזם הוא לא סימן איכות אלא בעיקר מה שחוסם אותך. התגובות לעבודה שכן יצאה החוצה היו פנטסטיות.
💬 הדיון על הסשן
שאלות, תובנות, מה יישמנו - השרשור של הקהילה.
עוד אין תגובות - תהיו הראשונים לפתוח את הדיון 👇