לפני שאתם בונים משהו: קודם מגדירים את המטרה, אחר כך בוחרים כלי
השאלה שכולם שואלים היום היא 'איזה כלי הכי טוב לפתח בו', ועומר ביאלר הפך אותה על הראש: השאלה הנכונה היא מה אתם רוצים לבנות, ורק אז איזה כלי משרת את זה. בסשן הזה עומר, שבנה סטארט-אפ אמיתי לבד מקצה לקצה, פירק את המלחמה בין נו-קוד קלאסי לבין וייב קודינג לשאלות פרקטיות שאפשר להחליט לפיהן. אין פה 'מי מנצח' - יש פה איך לחשוב. וזה בדיוק מה שחוסך לכם חודשים של בנייה בכיוון הלא נכון.
הערת הכתבת: הסשן הזה נוגע בכלים ספציפיים - באבל, זאנו, לאבבל, סופרבייס - ובתמחור שלהם, ותחום זה זז מהר. כל הכלים שהוזכרו עדיין קיימים ועובדים מצוין, אבל השוק מתקדם כל חודש. המיומנות הנצחית כאן, וזה בדיוק מה שעומר לימד, היא לאפיין קודם את המטרה והפיצ'רים הקריטיים, ורק אז לבחור כלי לפי התוצאה - לא להתאהב בכלי ולכופף אליו את המוצר.
כל מי שרוצה להוציא מוצר לאוויר מכיר את הרגע: אתם עומדים מול שלוש פלטפורמות, כל אחת נשמעת מדהימה, ואין לכם מושג מאיפה להתחיל. עומר ביאלר, מחלוצי הבאבל בארץ ומי שבונה כבר שנתיים וחצי לבד את האפליקציה שלו סולו אונו, בא לפרק את הבלבול הזה. הוא לא בא למכור כלי - הוא בא ללמד איך להחליט. ונתנאל ויהושע דחפו אותו בדיוק לשאלות שכולנו שואלים.
המסע: 6 תחנות
כל תחנה = מה קרה בסשן + הפרומפט שאורז את זה בשבילכם
מפת הדרכים: No Code מסורתי מול Vibe Coding
עומר פתח בשאלה שהסעירה את קהילת הבאבל הישראלית כבר יום לפני הסשן: האם עוד יש טעם לפתח בכלי נו-קוד מסורתי כשיש וייב קודינג? הוא מיפה את זה כמלחמת חימוש אמיתית - כלים שנולדו כנו-קוד ומשלבים היום AI מבפנים, מול כלים שנולדו כוייב קודינג ובונים מעליהם ממשק נו-קוד. ההבדל המהותי שהוא הצביע עליו: בנו-קוד קלאסי אתם בונים בידיים ויודעים בדיוק מה קורה מתחת למכסה המנוע, ובוייב קודינג אתם כותבים פרומפט ומקבלים משהו מהר - אבל לפעמים לא ברור מה בדיוק נבנה שם. עומר היה כן עד הסוף: הוא לא יודע מי ינצח בעוד חמש שנים, וזו בדיוק הסיבה שצריך להבין את שתי הגישות לפני שקופצים.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
אבחון: באיזו פלטפורמה לבנות את הפרויקט שלי
כאן הגיע העיקרון שעומר חזר עליו שוב ושוב: אין 'הכלי הכי חזק', יש 'הכלי הנכון למקרה שלך'. כששאלו אותו על ריטול, על וורדפרס, על איירטייבל - הוא לא נגרר להשוואות של מי גדול יותר. הוא אמר בפירוש: השאלה היא מה ה-use case שלך, ובמה אתה כבר טוב, כי כל כלי לוקח זמן ללמוד. הוא הביא דוגמה יפה: אם מייק הוא הפטיש שלך, כנראה הכי נוח לבנות הכל במייק. באבל היום הפטיש שלו, אז הוא חושב במונחי באבל. אבל אם מישהו בא אליו ואומר 'אני רוצה להתחיל פרויקט', הוא שואל כמה שאלות follow up - והתשובה לא תמיד באבל, למרות שהוא חסיד גדול.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
מבחן הפיצ'רים הקריטיים — לפני בחירת כלי
הרגע הכי פרקטי בסשן היה כשעומר נתן את הכלל הזהב לבחירת פלטפורמה: תזהו את הפיצ'רים הכי מורכבים - אלה שאם הם לא יעבדו, כל האפליקציה מתה - ואז תבדקו מול כל פלטפורמה ששוקלים האם היא באמת מסוגלת לספק אותם. הוא סיפר על קייס אמיתי: יועץ בטיחות שצריך לעבור מתקן-מתקן בגני שעשועים, לסמן קריטריונים, להעלות תמונות ובסוף להפיק תעודת PDF. הצעות מבחוץ לפרויקט כזה מאפס היו 60-70 אלף שקל. עומר בנה את זה בבאבל, החברה משלמת 29 דולר לחודש, ואין עומס על השרתים. אבל הנקודה שלו לא הייתה 'תשתמשו בבאבל' - היא הייתה שהפיצ'ר הקריטי (הפקת PDF כמו שצריך) הכתיב את הבחירה.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
מאפיין מוצר: מרעיון לפיצ'ר בנוי
כששאלו את עומר כמה זמן לוקח לפתח פיצ'ר, הוא נתן תשובה שמשחררת הרבה לחץ: התהליך זהה בכל עולם פיתוח, פשוט בא לידי ביטוי אחר בכל כלי. הוא לקח דוגמה קונקרטית - פיצ'ר הדיווחים באפליקציה שלו. קודם הבין מה הוא רוצה שיהיה בדיווח: האם ההרגל קרה, כמה פעמים, באיזו סיטואציה, באיזה רגש, הערות. אחר כך הבין איך הדאטהבייס צריך להיראות ואיך לאחסן את המידע. ורק אז בנה את ה-UI שמאפשר לבחור את הדברים ושולח אותם לבק-אנד. העיקרון הנצחי: מרעיון מעורפל לפיצ'ר בנוי עוברים דרך אפיון, לא דרך פרומפט אקראי. והוא הוסיף תובנת ניהול מוצר חשובה - הוא מחק פיצ'רים שראה שאף אחד לא משתמש בהם.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
להוציא את הבק-אנד החוצה: לחסוך כסף ולעמוד ברגולציה
אחד הרגעים הכי מלמדים היה כשעומר סיפר שלפני חצי שנה הוציא את הבק-אנד שלו מבאבל למערכת חיצונית בשם זאנו. למה? קודם כל כסף: כשהדאטה חיצוני, הוא משתמש בחבילה הכי קטנה של באבל כי כמעט לא צורך שרתים שלהם. אבל הסיבה הגדולה יותר הייתה רגולציה - הוא בעולם חצי-רפואי, וצריך לעמוד ברגולציית HIPAA האמריקאית. באבל לא HIPAA compliant, וזאנו כן. אז ההחלטה להפריד בין הפרונט בכלי נו-קוד לבק-אנד חיצוני לא הייתה קפריזה טכנית - היא נבעה ישירות מדרישה עסקית קשיחה. עומר אפילו הזכיר השוואה שמישהו בקהילה העולמית עשה: בסקייל נמוך באבל וזאנו זהים, אבל בסקייל גבוה זאנו עוקפת בסיבוב.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
בניית MVP ב-72 שעות לתיקוף שוק
השקף האחרון של עומר היה הכי חד: אם אתם מכוונים ל-MVP כדי לתקף אם השוק בכלל רוצה את הרעיון - וייב קודינג מנצח. הפילוסופיה שלו היא 'להיכשל כמה שיותר מהר'. יש רעיון? עשו כמה פרומפטים, ייצרו מוצר מינימלי, שלחו את הקישור לקבוצות רלוונטיות, וראו אם אנשים נרשמים. תוך יומיים עד שבוע אתם יודעים אם יש לכם משהו ששווה. רק אחרי שיש ולידציה - שאתם יודעים ברמת ודאות גבוהה שהשוק רוצה ומוכן לשלם - מגיע הזמן לשקול כלי לטווח ארוך. עומר עצמו העביר שנתיים וחצי של 'חדר כושר' עם אלפי משתמשים בישראל לפני שהוא נערך להשקה בארצות הברית, ואמר בכנות שנתן לעצמו עוד שנה להוכיח הכנסות אמיתיות.
ההמשך המלא של הפרומפט שמור לחברי אוטוטיוזדיי פלוס יחד עם ההקלטה והתמלול המלאים של הסשן
שורות ההמשך כוללות את כל ההנחיות המדויקות והדוגמאות שהוצגו בשידור החי מול הקהילה
🎯 מה עושים עם זה עכשיו?
קראת איך זה נעשה. עכשיו קחו את הכלים ותעשו את זה בעצמכם - כל הפרומפטים של הסשן, מוכנים להריץ על העסק שלכם. פלוס ההקלטה המלאה והתמלול.
הצטרפו לאוטוטיוזדיי+· 49 ש״ח בחודשעוד לא בשלים? בואו ללייב הבא בחינם ←רוצים לעבוד על התמלול הנקי?
העתיקו אותו ותעבדו איתו איך שנוח לכם.
🔒 התמלול המלא שמור לחברי אוטוטיוזדיי+. עם המנוי אתם מעתיקים אותו בקליק ועובדים איתו איך שנוח לכם.
לפתוח את התמלול · 49 ש״ח בחודששאלות ששאלתם (וה-AI ישאל גם)
מה ההבדל המהותי בין נו-קוד מסורתי לוייב קודינג?
בנו-קוד מסורתי כמו באבל אתם בונים בידיים ויודעים בדיוק מה קורה מתחת למכסה המנוע, מה שנותן שליטה ויכולת לתקן באגים. בוייב קודינג אתם כותבים פרומפט ומקבלים מוצר מהר מאוד, אבל אם אתם לא יודעים לקרוא קוד קשה יותר לעשות ריוויו ולהבין מה בדיוק נבנה. שני הכלים חיים ועובדים - הבחירה תלויה במה אתם צריכים.
מתי כדאי לבחור בוייב קודינג ומתי בכלי נו-קוד מסורתי?
עומר טוען שלשלב MVP ותיקוף שוק וייב קודינג מנצח - מהיר, זול, ומאפשר להיכשל מהר. למוצר לטווח ארוך עם צורך באמינות, פרטיות ורגולציה, כלי נו-קוד מסורתי עשוי לתת יותר ביטחון ושליטה. אבל השורה התחתונה: קודם מאפיינים מטרה, אז בוחרים.
איך יודעים איזו פלטפורמה תעמוד בצרכים של הפרויקט?
עומר נותן מבחן פשוט: זהו את הפיצ'רים הכי מורכבים והקריטיים - אלה שבלעדיהם המוצר מת - ואז בדקו מול כל פלטפורמה ששוקלים האם היא באמת מסוגלת לספק אותם. אל תתאהבו בכלי ותכופפו אליו את המוצר.
למה בכלל להוציא את הבק-אנד למערכת חיצונית?
שתי סיבות מרכזיות שעומר הציג: חיסכון בעלויות, כי כשהדאטה חיצוני משתמשים בחבילה הכי קטנה של הפלטפורמה, ועמידה ברגולציה - במקרה שלו רגולציית HIPAA האמריקאית למידע רפואי, שדרשה מערכת HIPAA compliant. ההחלטה נובעת מצורך עסקי, לא מגחמה טכנית.
כמה זמן לוקח ללמוד לבנות בכלי נו-קוד ברמה טובה?
עומר העריך שלמי שיש רקע טכני קל יותר לתפוס את הקונספטים, ולבנות משהו נחמד לעומק לוקח בערך חודש-חודשיים של עבודה עקבית. אבל הוא הדגיש שהשלב הכי חשוב שקובע את הזמן הוא האפיון - כמה טוב אתם יודעים לאן אתם רוצים להגיע.
💬 הדיון על הסשן
שאלות, תובנות, מה יישמנו - השרשור של הקהילה.
עוד אין תגובות - תהיו הראשונים לפתוח את הדיון 👇